החלטה בתיק ה"פ 52856-07-11

1.        לפניי בקשה לצו מניעה זמני לעיכוב הליכי כינוס ו/או הליכי הוצאה לפועל, וזאת עד להכרעה בהליך העיקרי שהגישו המבקשים. במסגרת הליך זה, שהוגש על דרך של המרצת פתיחה, עותרים המבקשים להצהרה של בית המשפט זה לפיה המבקשים רשומים כבנים ממשיכים במשק מספר 47 במושב אשתאול ועל-כן לא ניתן לעקל או לממש את המשק, ולחלופין כי עם מכירת המשק יוענק למבקשים פיצוי הולם על השקעתם במשק.

2.         כרקע לעניין יציינו הפרטים הבאים שדומה שאין הם שנויים במחלוקת: המבקשים הם בני זוג. מבקש 1 הוא בנה של משיבה 3. משיבה 3 היא בעלת זכויות במשק הידוע כמשק 47 במושב אשתאול, הרשום במינהל מקרקעי ישראל בתיק 26719-2א'. משיב 1 מונה על-ידי ראש ההוצאה לפועל ככונס נכסים על זכויותיה של משיבה 3 במשק (נספח א1 לבקשה). זאת, בגין חוב של משיבה 3 לבנק הפועלים (משיב 2) בתיק הוצל"פ 01-36948-10-6 המתנהל בלשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב. משיב 1 החל בביצוע פעולות למכירת המשק. 

3.        לאחר שנודע למבקשים כי המשק מוצע למכירה על-ידי משיב 1, ניסו המבקשים לבוא בדברים עם משיב 1. במכתבם למשיב 1 טענו המבקשים כי הם בעלי זכויות במשק כבנים ממשיכים; זכויות אשר לא הובאו בחשבון, לפי הנטען, בעת מינוי כונס הנכסים. המגעים לא נשאו פרי וביום 24.6.2011 הגישו המבקשים בקשה לראש ההוצאה לפועל. בבקשה נתבקש ביטול הליכי הכינוס וחלופין עיכובם. ביום 30.6.2011 ניתנה החלטת ראש ההוצאה לפועל (כב' הרשמת נועה רף). הבקשה נדחתה מפאת חוסר סמכותו של ראש ההוצאה לפועל לדון בשאלות הנוגעות לזכויות במשק. ביום 31.7.2011 הגישו המבקשים את המרצת הפתיחה ועמה את הבקשה שלפניי לסעד זמני.

4.        לטענת המבקשים, בבקשה ובטיעון שנשמע לפני בע"פ, הם מחזיקים בזכויות של "בנים ממשיכים" במשק, ונרשמו במוסדות הסוכנות היהודית כבנים ממשיכים "ולאחר 120 שנות חיים של משיבה 3, יהיו המבקשים זכאים לקבל את המשק לחזקתם, כמו גם יועברו זכויות בר הרשות במשק על שמם במנהל מקרקעי ישראל" (סעיף 26 לבקשה). המבקשים טוענים עוד, כי הם חברים במושב אשתאול וקיבלו את אישורם של כל הגורמים הרלבנטיים לבניית ביתם במשק עוד בשנת 1984. הם גרים במשק שנים רבות (ביחידת דיור נפרדת מן היחידה בה מתגוררת משיבה 3). הם הסתמכו "הסתמכות מוחלטת" על רישומם כבנים ממשיכים, והשקיעו במשק את מיטב כספם וחסכונותיהם במשך השנים. המבקשים, לטענתם, אף הסדירו עם האגודה חובות של המשק והם אלו שמשלמים את ההוצאות השוטפות של המשק והדירות הבנויות בו, לרבות תשלומי חשמל ומים. נטען עוד, כי אך לפני מספר חודשים סיימו המבקשים לשפץ את ביתם שנבנה במשק בעלות של כ-400,000 ש"ח. הם היו נמנעים מלעשות כן לו היו מיודעים על מינוי כונס נכסים למשק. בכך שכונס הנכסים לא יידע אותם על מינויו, הוא התרשל, לפי הנטען, ואף פעל בניגוד להחלטת רשמת ההוצאה לפועל. על רקע הטענות הנ"ל, טוענים המבקשים כי הם בעלי זכות רשיון בלתי הדירה במשק או שהזכויות של המשיבה 3 במשק ניתנו להם במתנה שהשתכללה, ולחלופין מדובר בהתחייבות למתנה עליה הם הסתמכו. בנוסף, טוענים המבקשים כי משיב 2 (בנק הפועלים) וכונס הנכסים מטעמו (משיב 1) ידעו ולמצער היה עליהם לדעת כי למבקשים זכויות במשק ועל כן הם מנועים ומושתקים מהעלאת טענה כנגד זכויותיהם של המבקשים. בהקשר זה נטען, כי אין מקום לטענת ההסתמכות של המשיבים על אישור הזכויות מהמינהל, אשר לפי לשונו הוא אינו מושלם מדויק או ממצה. משכך, זכויות המבקשים בנכס גוברות על זכויותיו של הבנק כמעקל.

5.        בתשובה לטענות המבקשים טוענים משיבים 2-1, כי ההכרה במבקש 1 כ"בן ממשיך" אינה מעניקה לו ולבת זוגו זכויות קנייניות במשק. עוד נטען, כי ממילא המינהל לא נתן את הסכמתו להעברתן של הזכויות, כנדרש על-פי הסכמי ההתיישבות החקלאית, ומשכך אף אם משיבה 3 העבירה זכויות במשק למבקשים, זכויות אלה נעדרות כל תוקף. על כן, גורסים המשיבים, כי בהיעדר זכות קניינית אין המבקשים זכאים לסעד המבוקש בהמרצת הפתיחה, וממילא אין ליתן בידם את צו המניעה המבוקש. צוין בתשובה, כי כאשר ימכר הנכס יהיו המבקשים זכאים לכספים בגין השבת השקעתם, אך אין בכך כדי לעכב את המכירה.  יצוין, כי משיבה 3 לא התייצבה לדיון וב"כ המבקשים הצהיר כי היא זומנה כדין.

6.        לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על צרופותיהם, ושמעתי את חקירת משיב 1 ואת טענות ב"כ הצדדים בדיון שהתקיים לפניי, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, במובן זה שיש מקום למתן צו מניעה זמני המעכב את הליכי ההוצאה לפועל שיזמו משיבים 2-1 בקשר עם המשק הנ"ל, לרבות הליך כינוס הנכסים למכירת המשק על-פי החלטת ראש ההוצאה לפועל.

7.        כידוע, ההכרעה בשאלה האם יש ליתן צו מניעה זמני מורכבת משקלולם של שני מרכיבים - סיכויי התביעה ומאזן הנוחות. בין רכיבים אלו מתקיימים יחסי גומלין - "מקבילית כוחות". בכל הנוגע לסיכויי התביעה, מטבע הדברים, בשלב זה, תמונת הזכויות אינה ברורה לגמרי הן בפן העובדתי והן בפן המשפטי (ראו, רע"א 9308/08 אלול נ' רביב (לא פורסם, 21.4.2009)). על כן, בשלב מקדמי זה, נדרש התובע להראות כי סיכויי התביעה חוצים רף מינימאלי, וכן כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו (רע"א 2826/06 שלמה אליהו אחזקות בע"מ נ' ישעיהו לנדאו אחזקות (1993) בע"מ (לא פורסם, 6.6.2006)). סבורני כי בנסיבות העניין, עמדו המבקשים בנטל הדרוש. אלו  הם טעמיי:  

8.        אשר לסיכויי התביעה - סבורני כי לא ניתן לומר, בשלב ראשוני זה, ונוכח הראיות שצורפו לבקשה ולתובענה העיקרית, כי התובענה היא חסרת סיכוי או שאין היא חוצה את הרף הראייתי הלכאורי שנדרש תובע להציב במסגרת בקשה לסעד זמני. מן המסמכים שצורפו עולה לכאורה, כי ביום 27.7.1983 התחייבה משיבה 3, הרשומה כבת רשות במשק על-פי אישור זכויות מהמינהל (נספח ב' לתשובת משיבים 2-1) "באופן בלתי חוזר" כי המשיבים יהיו "כבן ממשיך במשק הנ"ל אשר יקבל את החזקה הבלעדית במשק הנ"ל לאחר מותי" (נספח ט'2 לבקשה). עוד עולה, ממסמך זה, לכאורה, הסכמתה הבלתי חוזרת של משיבה 3 לכך ש"הבן הממשיך הנ"ל יבנה בית לגור בו בשטח המשק הנ"ל" ויחזיק בו. ממסמך זה וממסמכים נוספים שצורפו עולה עוד, כי האגודה המליצה לכאורה לאשר את המבקשים כ"בן ממשיך" ביום 27.10.1983; וכי הסוכנות היהודית אישרה זאת לכאורה ביום 10.1.1984. בנוסף, צורפו מסמכים המעידים לכאורה על היתר בניה שניתן למבקשים לבנית בית מגורים "כבן ממשיך" (נספחים טז ו-טז'1). במסמכים אלו הן מבקש 1 והן משיבה 3 מצוינים כ"בעל ההיתר". זאת ועוד: על הבקשה להיתר הבניה מתנוססות לכאורה חותמות של הסוכנות היהודית, מושב אשתאול ומינהל מקרקעי ישראל (ירושלים) (נספח טז1). מחותמות אלו ניתן לכאורה להסיק, לצורך ההכרעה בבקשה זו לסעד זמני, על הסכמה של גופים אלו להקניית הזכויות הנ"ל למבקשים בקשר עם המשק, ככל שהסכמה כזו נדרשת (השוו, ע"א 7139/99 אלוני נ' ארד, פ"ד נח(4) 27, 45-44 (2004)). יצוין, כי המשיבים טענו כי נדרשת הסכמה כזו, אך לא הובאה בתשובתם ראיה לכך, ודי בכך על מנת לדחות את טענתם לעניין זה בעת הזו, לעניין הליך הביניים הנדון. ראיות לכאוריות נוספות שהביאו המבקשים הם מכתב ממזכירות המושב לפיו מבקש 1 חתם על הסדר חובות בקשר עם המשק. על-פי מכתב זה, "מושב אשתאול מתיחס אליהם כבעלי משק 47 מאז 1983, כל הסדר שהיה לאגודה הכתובת שלנו היתה בוטה גבריאל וחנה" (נספח כ' לבקשה). יצוין, כי חקירתו של מבקש 1 לא העלתה ולא הורידה לעניינים אלו.

9.        בהמשך לכך, בנסיבות העניין, ונוכח המסמכים שהונחו לפני בית המשפט בהליך זה ונזכרו לעיל, די לענייננו בכך שהפסיקה הייתה מוכנה להכיר, בהקשרים דומים, בכך שזכויות מן הסוג בו עסקינן בעניינם של המבקשים עשויות לגבור - בתנאים מסוימים שיתבררו בתובענה העיקרית - על עיקול שהטיל נושה במועד מאוחר יותר ( שם). בהקשר זה יצוין, כי דומה שאין מחלוקת על כך שהזכויות הלכאוריות של המבקשים במשק קודמות בזמן לזכויות הנטענות של הבנק כנושה של משיבה 3, וממילא כך עולה לכאורה מן המסמכים שצורפו לבקשה שחלקם נזכרו לעיל. עוד אזכיר, כי מן המסמכים שצורפו לבקשה עולה לכאורה כי בנק הפועלים נתן בעבר הלוואה למבקשים (בשנת 1985 או 1986), כאשר בהסכם ההלוואה נרשם "הואיל והלווה, רכש בעלות/זכות חכירה/חכירת משנה/זכות חוזית אחרת רשומה או בלתי רשומה בנכס הידוע כחלקה ______ בגוש _____ בנין במען: ישוב מושב אשתאול רחוב ד.נ שושן מס' בית 47..." (נספח יב' לבקשה). מכאן, יתכן וניתן ללמוד על ידיעה לכאורית - בפועל או בכוח - של הבנק על זכויותיהם של המבקשים.

10.      על רקע זה, מסקנתי היא, לצרכי הליך זה בלבד, כאמור, שהתשתית הראייתית הלכאורית שהניחו המבקשים עומדת ברף המינימאלי שנקבע בפסיקה ואף מעבר לכך. לא ניתן אפוא לומר כי התובענה העיקרית חסרת סיכוי בנוגע לאחיזתם של המבקשים בזכויות במשק הגוברות על זכויותיו של הבנק כנושה של משיבה 3, אשר מכוחן הבנק הטיל עיקול על המשק.

11.       בכל הנוגע למאזן הנוחות, הכף נוטה לעבר המבקשים באופן מובהק. המבקשים טענו כי יחידת הדיור בה הם מתגוררים במשק משמשת להם קורת גג יחידה; וכי הם השקיעו במשק כספים רבים. המבקשים טענו עוד כי יחד עמם חיים במשק שמונת ילדיהם ששישה מהם קטינים. טענות אלה של המבקשים לא נסתרו. אם לא יינתן צו מניעה זמני ספק אם יוכלו המבקשים להחזיר את הגלגל לאחור, לאחר שהזכויות במשק ימכרו על-ידי משיב 1 לצד שלישי במסגרת כינוס נכסים. מן העבר האחר, משיבים 2-1 לא טענו בתשובתם לעניין מאזן הנוחות. מן המסמכים שהובאו לפניי, עולה כי החוב הכספי של משיבה 3 לבנק הפועלים, לטענתו, ואשר בגינו הוצא המשק למכירה בכינוס נכסים, הוא בסך של 400,000 ש"ח בלבד (נספח ד' לבקשה). מדובר בחוב קטן יחסית לשוויו של המשק, אשר הוערך על-ידי שמאי מטעם המשיבים 2-1 בלמעלה משלושה מליון ש"ח (נספח ב' לבקשה). אכן, דומה שלא יגרם למשיב 2 נזק כלשהו ממתן צו המניעה, ולמצער נראה כי ככל שייגרם נזק יהיה זה נזק בר תיקון. צירופה של מסקנה זו לפיה מאזן הנוחות נוטה במובהק לכיוונם של המבקשים; למסקנה הקודמת לה לפיה הונחה תשתית ראייתית לכאורית מינימאלית ואף מעבר לכך לטענות המבקשים, מביאות אותי, כאמור, למסקנה הכוללת לפיה דינה של הבקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל להתקבל.

12.      אשר-על-כן, הצו הארעי שניתן ביום 2.8.2011 מבוטל, ותחתיו ניתן בזאת צו לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל בקשר עם המשק הנ"ל, לרבות הליכי כינוס הנכסים, אותם יזמו משיבים 2-1. בהיעדר החלטה אחרת, צו זה יעמוד בתוקפו עד למועד מתן פסק דין בתובענה העיקרית. העירבון שהופקד בסך של 20,000 ש"ח בקופת בית המשפט, יוותר כעירבון כנגד מתן צו זה. לא נעלמה מעיניי טענת המבקשים להפחתת העירבון, אך לא מצאתי, בנסיבות העניין, להיעתר לבקשה זו, שכן מדובר מלכתחילה בעירבון שהוא נמוך יחסית, כשלעצמו, ובהליך מן הסוג הנדון. מפאת אי התייצבותם של המבקשים לדיון שנקבע ליום 18.8.2011, ומשלא בא לפני נימוק רציני לכך, אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח החלטה זו לב"כ הצדדים ולמשיבה 3 (על-פי כתובתה).

ניתנה היום, כ"ה באב תשע"א, 25 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.

             תימה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: